קשה מאד היום להתייחס לפרשת השבוע, מבלי להתייחס ל"פרשת השבוע", שהיא גילוי הדעת של רבני הערים האוסר השכרת דירות לנכרים בארץ ישראל. יהודה (הנכרי) מנהל משא ומתן אמיץ עם יוסף, השליט (המצרי-הנכרי גם הוא) ומנסה לגייס את האמפתיה שלו לאביו (אביהם) המזדקן השכול. בעקבות המפגש האמפתי בין האחים, מקבלים יעקב ובני ביתו אחוזה בארץ גושן, בברכת פרעה. מאוחר יותר, כאשר יקום מלך חדש על מצרים, הוא יציג אותם כאיום.
האם אין הדבר מלמד אותנו שהנכרי יכול להיות "אח" או "אחר" מאיים ושהדבר תלוי גם בנו?
שבת שלום לכולכם
It's hard – and maybe even unjustified – to read the weekly Torah section without relating to weekly events. Probably, all of us are aware of the "Halachic" declaration by many Rabbis forbidding rental of houses to non-Jews.
Yehuda (the foreigner) tries to arouse Joseph's (the Egyptian-foreign vice-king) empathy to his (their) aging and bereaved father. Following this empathic encounter, Jacob-Israel comes to Egypt and is allowed to settle in Goshen, with Pharaoh's blessing.
A generation later, a new king will convince his people that these "foreigners" are a threat.
Maybe this teaches us that the foreigner can be a "brother" or a "threat", depending also on how we relate to them.
Shabbat Shalom to all
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה