מעשי ידי טובעים בים

לבני משפחתנו, חברותינו וחברותינו היקרים,

הגאולה היא תהליך; לפני פחות משבוע יצאנו ממצרים ואנו עומדים בפני קריעת ים סוף.

ניתן להבין את שמחת עם העבדים שהשתחרר על טביעת המצרים. רגש השמחה לאידם של אויבים הוא אנושי ומובן כשלב ראשוני של שחרור.

אך, חרות אמתית ונעלה יותר מחייבת יכולת לחוש אמפתיה גם עם סבלם של אויבים. הדבר קשה ולוקח זמן, אך, כאמור, תהליך השחרור הוא איטי וקשה.

לכן,  נקרא מחר גם את שירת הים אך את ההלל נקרא בדילוג: מעשי ידיו של הקב"ה טובעים בים, לכן עלינו גם להכיר במחיר השחרור.

חג שמח לכולם

פנחס, ציפי, ומשפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com

---

---

Dear Family and Friends,

Liberation is a process. Apparently, it's a human necessity to see the defeat of the oppressor , enjoy it and even praise God not only for saving our lives and liberating us, but also for punishing the Egyptians.

Nevertheless, a higher level of freedom, a more human and mature level, requires the ability to empathize with the suffering of enemies. This may take time, but without that ability, there is no real freedom.

Chag Sameach to all,
Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com 

 

ליל הסדר - שחרור עצמי ומטרה אתית

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

המשפט המרכזי בליל הסדר, הלקוח מהמשנה והנפסק להלכה ע"י הרמב"ם הוא: בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו (ובלשון הרמב"ם: להראות את עצמו) כאילו הוא יצא יצא ממצרים (ובלשון הרמב"ם: כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים). 

משפט זה הופך את סיפור יציאת מצרים לחוויה קיומית הכרוכה בתהליך נפשי של שחרור מתחושת עבדות, מכעסים ומרגשות נקמה ומכבלים אחרים. שחרור זה נועד להפוך אותנו לרגישים יותר כלפי מי שעדיין אינו חופשי. נראה אם כן שלעבודת השחרור העצמית יש מטרה אתית ושחרור האחר משלים את שחרור העצמי.

חג שמח ומשחרר לכולכם

פנחס, ציפי ומשפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com 

Dear Family and Friends,

The Seder isn't just an occasion to tell and repeat an "Old Story"; It's an experiential and existential event reviving the LIberation from Slavery. This includes a psychological process of liberating ourselves from all feelings of oppression, hatred, desire of vengeance and other alienating elements. This internal process should lead us to empathize with others who aren't free yet.

The internal psychological process of liberation is therefore a precondition of the ethical aspect of understanding and liberating others and the Freedom of Others is thus the ultimate fulfillment of our own freedom.

Chag Sameach to all,

Pinchas, Tzippie and Family

http://pinchaspeace.blogspot.com 

------

קרבה והקרבה

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

מחר נתחיל לקרוא בספר ויקרא, המכונה גם "תורת כהנים". חלקים מספר זה עוסקים בנושאים שאימם מהווים חלק מחיי היום יום שלנו. הקרבנות אינם הדרך שלנו להיות בקשר עם האל, עם האחר המוחלט. האם משמעות הדבר היא שיש לנו דרכים טובות יותר, כגון תפילה, לימוד, מדיטציה, התבוננות פילוסופית ומחויבות לאחר האנושי ו"תיקון עולם" שהן גם מתאימות יותר לדורנו?

האם עלינו לחיות תמיד בתושעה של חסר ובתקווה של "השבת העבודה" במובנה הקדום? או אולי טרם השכלנו לתרגם את המהות לקטגוריות מובנות.

שבת שלום לכולכם

פנחס, ציפי ומשפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com 

---

Dear Family and Friends,

This Shabbat, we'll start reading a new Book . Vayikra deals apparently with issues that aren't part of our everyday life:

Sacrifices aren't anymore  the way we try to establish or to restablish a relationship with G-d, the Absolute Other.

Does that mean that we have better alternatives, like prayer, study,  philosophical contemplation, compassion for deprived members of society and "tikun olam", more appropriate for our generation?

Do we have to live constantly with the sensation of loss and hope for revival and restauration of "more authentic patterns"?

Or, maybe we haven't found the way yet to translate the essence into more understandable categories?
Shabbat Shalom to all,

Pinchas, Tzippie and Family
http://pinchaspeace.blogspot.com 

קדושת צלם האלוהים

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

לפני התיאור המסכם של בניית המשכן המוםיע בפרשת "ויקהל" שנקרא מחר, מזכירה לנו התורה את מצוות השבת. חכמים פירשו סמיכות פרשיות כאיסור לעשות מלאכות הקשורות לבניין המשכן בשבת. אולי בא הדבר להזכיר לנו, שהקדושה ההמתייחסת למחזוריות הבריאה והזמן קודמת לקדושה שאנחנו יכולים ליצור במרחב.

אך גם קדושת השבת נדחית כאשר חיי אדם עלולים להיות בסכנה ואולי ניתן ללמוד מזה שאין קשר קרוב ועמוק יותר עם הקודש המתאפשר לנו מאשר הדאגה לחיי האדם שנברא בצלם.

שבת שלום וחודש טוב

פנחס, ציפי ומשפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com

------

---

Dear Family and Friends,

Our Sages and other Commentators interpret the juxtaposition of the obligation to observe the Sanctity of Shabbat and the detailed Laws of the Tabernacle (Mishkan) in tomorrow's Torah reading as a prohibition of building the Tabernacle and do everything connected to it on Shabbat.

Maybe this teaches us that even if we have to dedicate a Space to the "Holy", since we cannot perceive unlimited and indefinite Divinity, the Cyclic Time, related to the Cycle of Creation should enable us a higher level of Spirituality and relation to the Holy.

But, even the Shabbat,  a reminder of Creation and Liberation, has to be "profaned" (or:emptied, if we translate "Lechallel" more accurately)  when a human life is in danger; this probably teaches us that the highest level of Spirituality and Relation with the Holy is: caring for  Human Life. 

Shabbat Shalom to all,

Pinchas, Tzippie and Family

העגל והמשכן

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים

בתחילת הפרשה שנקרא מחר (כי תשא), שכבר קראנו למפטיר לפני 3 שבועות, כפרשת שקלים, נראה שיש גיוס טוטלי ושוויוני של העם, במסגרת מפקד אוכלוסין, לתרום את "מחצית השקל" לעבודת המשכן. בהמשך הפרשה, נקרא על עגל הזהב. נראה לי שקיים מתח בין המשכן לעגל הזהב; יתכן שאם לא היה עגל זהב, לא היה צורך במשכן קונקרטי והעם יכול היה להסתפק במשכן אידיאי וחברתי כמקום ל"שכינה", אך בכל מקרה יש כאן שתי פרדגימות מנוגדות ואולי ניתן ללמוד מזה שגיוס טוטלי ושוויוני איננו מבטיח דבר; אפשר להלהיב ציבור שלם גם להיגרר אחרי העגל, ולכל דור יש עגל משלו.

שבת שלום לכולכם

פנחס, ציפי ומשפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com 

Dear Family and Friends,

Tomorrow we'll read about the equal contribution of all Israelites to the "Mishkan" (Temporary Sanctuary of the Desert). But, we'll also read about the fervour of the Israelites to worship the Golden Calf. Maybe that if there were no Golden Calf, there would have been no need for a concrete "Mishkan" and a spiritual and social Substrate for Divine Providence would have been sufficient. In any case, it seems that "Mishkan" and "Egel Zahav (Golden Calf)" are 2 contradictory paradigms and maybe that teaches us that solidarity and equality depend on the goal; you can arouse enthusiasm for the Golden Calf as well as well as for the Mishkan and every generation has its Golden Calf>

Shabbat Shalom to all

Pinchas, Tzippie and Family

 http://pinchaspeace.blogspot.com 

----------