יום חמישי, 26 במאי 2011

יום תקוות ירושלים

יום תקוות ירושלים

בעקבות מלחמת ששת הימים, נוסף עוד יום מיוחד ללוח השנה היהודי-ישראלי, הלא הוא כ"ח באייר. זכורני שזמן קצר לאחר המלחמה, ביטאו השמות השונים שניתנו ליום זה את חוסר ההסכמה לגבי אופיו ומהותו; היו שכינו אותו : יום כיבוש ירושלים, אחרים דיברו על יום שחרור ירושלים ועד היום יש המכנים אותו "יום איחוד ירושלים".

יש להניח שהשם המקובל ביותר הוא "יום ירושלים"; שם זה מאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו – בדומה למושג העמום "צור ישראל" במגילת העצמאות – ולקבוצות שונות בעם להעניק ליום זה את המשמעות הנראית לו נכונה ומתאימה בעיניו ולהשליך עליו את חזונו.

האם העיר "כבושה"? האם היא "משוחררת"? האם היא מאוחדת?

מיד אחרי מלחמת ששת הימים, כולנו או רובנו חשבנו שהעיר אוחדה ושהחומה המוחשית תהווה מקום עליו ניתן לטייל ומקום של חיבור בין חלקיה השונים של העיר.

נעמי שמר, בשירה "ירושלים של זהב", עשתה פרפזה על פסוק ממגילת איכה וכתבה : "העיר אשר בדד יושבת ובלבה חומה". אכן, יש חומה מוחשית בין העיר העתיקה לבין העיר החדשה, אך אולי גם ליבה של העיר חצוי ולכן יש בליבה חומה.

כנראה שאין מפילים חומותיה של עיר באמצעות מלחמה. אולי יש צורך בצעדים אחרים כדי לדבר על לבה של עיר ועל לבם של תושביה וכדי לאחד את העיר איחוד של ממש. אולי יש מקום גם לדאוג לחלקי העיר המוזנחים, ולרווחת תושביה.

לגבי חנוכה, נאמר בתלמוד (שבת כא, ע"ב) שאת החג קבעו "לשנה אחרת". יתכן שהמשמעות איננה דווקא אחרי שנה אחרת קלנדרית, אלא, אחרי שניתן היה לקבוע את משמעות וחשיבות האירוע הנסי הזה לדורות.

אמנם, קיים תקדים במסורת ההלכתית של תאריכים משמעותיים וחגיגיים בהיסטוריה היהודית בהם אסור היה להספיד ולצום (מגילת תענית), אך התמורות ההיסטוריות גרמו לכך ש"בטלה מגילת תענית" ולכן, יתכן שטרם ניתן לקבוע את המשמעות המשתנה של יום זה לדורות, ואולי השם המתאים ביותר העשוי לתאר את כ"ח באייר הוא: יום תקוות ירושלים, ולוואי שנזכה בימינו אנו לעיר שחוברה לה יחדיו, לעיר שעושה את כל יושביה חברים.

אין תגובות: