לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
יעקב עומד לפגוש את עשיו אחיו בשובו מפדן ארם. מטבע הדברים, הוא חושש מהמפגש הזה.
התורה מתארת את רגשותיו של יעקב בחמש מילים: "ויירא יעקב מאד, ויצר לו", ורש"י, בעקבות המדרש, מתייחס לשני הפעלים: "ויירא - שמא ייהרג; ויֵצר לו - אם יהרוג הוא את האחרים."
יעקב ידע שבמאבק אלים אין מנצחים, רק מנוצחים; כי האדם הרגיש והמוסרי לעולם לא יוכל להתעלם מהריגתו של אדם אחר, גם אם לא היתה לו ברירה אחרת.
מעניין להתבונן בקשר בין הפחד ליהרג לבין החשש להרוג; האם הפחד האינסטינקטיבי והאנוכי מאפשר הזדהות או אמפתיה עם האחר? כלומר: הפחד האנושי כל כך הוא התשתית לרגש המוסרי, או לחילופין, בלשונו של לוינס: המפגש עם הפנים של האחר, המהווה מעין מפגש "פנים אל פנים" עם האחר האולטימטיבי, הוא מעין תביעה: אל תרצח אותי ואם מתקיים המפגש, אז אני מזהה אצל האחר את אותה תביעה שלי כלפיו.
שבת של שלום,של מפגש, של שלוה ושקט, גם לתושבי דרום הארץ וגם לתושבי עזה.
פנחס, ציפי ובני משפחתם
קטונתי מכל החסדים -יונתן רזאל
Dear Family and Friends,
After being away for more than 20 years, Yaacov is on his way back home and will be meeting his brother, whom he left full of resentment. This encounter arouses anxiety and before he actually meets him, he struggles with a mysterious figure - the Angel-Spirit-Ghost of Esav according to the Midrash - and he succeeds to have him surrender. Afterwards he meets his brother "face to face".
This may teach us that sometimes in order to be able to meet a person "face to face" and establish a real relationship, we have to overcome some "ghosts", some inner images who distort the human aspect of the Other.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family
קטונתי מכל החסדים -יונתן רזאל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה