שאלו שלום ירושלים שחוברה לה יחדיו.
מהי התגובה הדתית הראויה לאירועים היסטוריים של עם ישראל. שאלה זו מטרידה את הציונות הדתית מראשיתה.
זכורים הוויכוחים סביב אמירת הלל - עם או בלי ברכה - ביום העצמאות ושאלות אלו, המבטאות השקפות עולם שונות בקשר למשמעותם הדתית של אירועים היסטוריים מחד גיסא ומשמעותן של תפילות שחוברו על רקע היסטורי מסוים מאידך גיסא, אינן חדשות כלל ועיקר.
הגמרא במסכת שבת (דף כא, ע"ב) מספרת לנו על עיצוב חג החנוכה:
…"נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת, קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה."
הביטוי "שנה אחרת" מופיע פעמים רבות בספרות חז"ל. גם במקרא, זכור לנו כי המלאכים בישרו לאברהם אבינו ששרה תלד "בשנה האחרת".
ה"שנה האחרת" במובן הרחב מציינת אפשרות של התפתחות, של הבשלה. היא מאפשרת גם התבוננות במאורעות מתוך פרספקטיבה של זמן.
ייתכן שחכמים חיכו עד ל"שנה האחרת" כדי לבדוק מה יעלה בגורלו של נס חנוכה ומה תהיה משמעותו לדורות, לפני שעיצבו את החג ב"הלל והודאה".
במובן מסוים, נוקט כאן העולם החרדי בעמדה זהירה, מטא-היסטורית שאיננה מחייבת אותו להתמודד עם השינויים בהיסטוריה היהודית, ולכן ניתן למצוא תפילות הנשמעות לנו "אנאכרוניסטיות".
כאשר אנו נדרשים, כציונים דתיים, לתת ביטוי דתי להתפתחויות היסטוריות, אנו מגלים שיש כאן מורכבות גם ברמה של הענקת משמעות דתית למאורעות וגם במישור של תגובה דתית למאורעות אלו בתפילות קיימות או חדשות. לרוב, לא היתה נטייה לבטל או לשנות את הנוסח של תפילות קיימות אלא לכל היותר "לדרוש" את אותם טקסטים על-ידי נתינת משמעות שונה, רלוונטית יותר.
אמנם, היו ניסיונות להחיות נוסחים שונים, פחות "צורמים", של תפילת "נחֵם" על-ידי הרב גורן ופרופסור אורבך זכרונם לברכה ויש קהילות המכניסות שינוי קל על-ידי החלפת הפעלים לזמן עבר (היא היתה חפוייה וכו..), אך קהילות רבות ממשיכות 'להפטיר כדאשתקד', מבלי להרגיש בפער בין המציאות לבין המילים הנאמרות.
ייתכן אבל, מאידך גיסא, שה"שנה האחרת" לגבי אמירת הלל ביום ירושלים עדיין לא הסתיימה.
אמנם, העיר אינה "בזויה" או "אבֵלה מבלי בניה" וכולנו תפילה לאבינו שבשמים ששוב לא תהיה כזאת לעולם, אך עדיין יש דרך לא קצרה ללכת עד שגם מבחינה רוחנית וחברתית נוכל לראות בה "עיר שחוברה לה יחדיו", בין ירושלים של מעלה לירושלים של מטה, עיר שבה כל יושביה -ללא הבדל דת, גזע, לאום או מעמד חברתי -
מי ייתן ש"בשנה האחרת" נוכל, בלב שלם, לברך ולהודות ב"הלל שלם", על שלום ירושלים, ארץ ישראל ויושביה.
לו יהי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה