לבני
משפחתנו, לחברותינו ולחברינו היקרים,
רבים תהו על הקשר בין מגילת רות לחג השבועות וניתנו כמה הסברים המעניקים משמעות לחיבור הזה.
יתכן שמוצגות במגילה זו
שתי עמדות לגבי ההתייחסות לזר, לאחר; הגישה של אותו פלוני אלמוני ("סתם אחד",
כמו כולם, שמאמץ את הנורמה החברתית הרווחת) המפחד "להשחית את נחלתו"
ולכן אינו מוכן להינשא לרות המואביה, אולי כי לא היה בטוח שהגיור שעברה היה מספיק
כשר וגם איפשר לה "לבוא בקהל", הרי כתוב: "לא יבוא עמוני ומואבי
בקהל ה'".
לעומת עמדה שמרנית זו,
אנו פוגשים את בועז (אולי כי יש בו את ה"עוז" ללכת נגד הזרם?) המוכן לקחת
את רות המואביה לאישה; הוא אינו מסתמך על הכתוב, אלא על ה"תורה שבעל פה"
בה מחילים את האיסור על "עמוני ומואבי" ולא על "עמוניה
ומואביה".
אולי דבר זה מלמד אותנו
שכאשר אנו באים לקבל את התורה בחג השבועות, עלינו לראות בה "תורת חיים " ולא טקסט עתיק כתוב, אבל לא רלוונטי.
חג שמח לכולכם,
פנחס, ציפי ומשפחתם
Dear Family and Friends,
On Shavuot we read the
Book of Ruth. Many explanations were
given to that custom, but maybe there is a profound meaning connecting Ruth to
Revelation.
Two approaches towards
strangers are narrated; the "anonymous" relative who refuses to marry
Ruth reflects the suspicious attitude towards the Other, which is very common
and represents the fundamentalist
reading of the Scripture. Boaz reflects
the more audacious and optimistic approach of the Oral Law marries her.
Maybe this teaches us that
Revelation can be relevant only if it is a Living Covenant of Faith and
Acceptance, rather than anxiety and suspicion.
Hag Sameach to All,
Pinchas, Tzippie and Family .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה