לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
פרשת "שופטים" שנקרא מחר מתחילה בציווי להקים מערכת משפט וגוף אחראי על אכיפת החוק (שוטרים) ומסתיימת בפרשת "עגלה ערופה". מסופר בפרשה אחרונה זו על מציאת גופה לא מזוהה של אדם שכנראה נרצח ולא נמצא הרוצח. במקרה זה על זקני העדה - ואולי גם השופטים הם חלק מזקני העדה - לקיים טכס ציבורי בו הם לוקחים על עצמם אחריות עקיפה על הרצח ושואלים עצמם שאלות נוקבות: האם דאגנו להרוג? האם סיפקנו לו אוכל, שמירה? האם דאגנו לרוצח? האם אכפנו את החוק? האם יצרנו תנאים בהם לא יהיו רוצחים בחברתנו? האם יש כיסוי למשפט "ידינו לא שפכו את הדם הזה"? דומני שתחילת הפרשה "מתכתבת" עם סיומה; האליטה אינה יושבת במגדל השן, אלא אחראית על מעשיה ומחדליה ועליה לבדוק עצמה בשקיפות מלאה. נדמה שלי שאין צורך לתת דוגמאות אקטואליות...
שבת שלום וחודש אלול של התחדשות יוצרת
פנחס, ציפי ומשפחתם
Dear Family and Friends,
Apparently there is a connection between the beginning and the end of the Torah-section we'll read tomorrow; establishing a system of Justice, by appointing judges isn't enough. People who have the power to judge and take important decisions need to be self-reflective and assume responsibility - even indirect responsibility - on their actions.
I guess there is no need for examples...
Shabbat Shalom and Hodesh Tov to all
Pinchas, Tzippie and Family
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה