בתחילת ספר דברים, קוראים אנו את נאום הפרידה של משה רבנו בו נאמר, בין יתר הדברים:" שמֹע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גֵרו" וההפטרה לאותה שבת, שהיא שבת "חזון", מסתיימת במילים: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה". דומני שנכון היום לתרגם את קינתו של ירמיהו על 'חורבן המקדש' כקינה על אבדן הקדושה בחיינו ובחברתנו, כאשר הקדושה, הטרנצנדנטיות בתוך החיים, היא לא אחרת מאשר ההסתכלות אל עבר האחר, דהיינו החתירה לצדק, חמלה ושלום.
שבת שלום ותשעה באב משמעותי.
שבת שלום ותשעה באב משמעותי.
Tomorrow we start reading "Devarim", which is basically Moshe's last speech and legacy. In this admonition, we read: 'Hear the causes between your brethren, and judge righteously between a man and his brother, and the stranger that is with him' and the Haftarah's last words are:
"Zion shall be redeemed with justice, and they that return of her with righteousness".
Maybe, the meaning of our mourning on Tish'a beAv nowadays should be understood as a longing for more Sanctity, Transcendence in our lives and in our society, which means, in simple words, being able to transcend egocentrism and ethnocentrism, striving for peace and justice.
Shabbat Shalom and a meaningful Tish'a beAv
"Zion shall be redeemed with justice, and they that return of her with righteousness".
Maybe, the meaning of our mourning on Tish'a beAv nowadays should be understood as a longing for more Sanctity, Transcendence in our lives and in our society, which means, in simple words, being able to transcend egocentrism and ethnocentrism, striving for peace and justice.
Shabbat Shalom and a meaningful Tish'a beAv
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה