הקשרים עתיקים וחדשים- Sacrifices and other alternatives of Worship

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

השבת נקרא מתוך 3 ספרי תורה והדבר מזמין אותנו להתבונן ב-3 הקשרים: השגרה, כלומר "פרשת השבוע", אותו חלק מהתורה המאפשר לנו לסיים מחזור שלם של קריאה בתוורה בשנה אחת; השבת אנו נכנסים גם לחודש חדש, חודש ניסן; כל חודש מזמין אותנו להתחדש ולכן יש גם קריאה מיוחדת לראש חודש; אך,חודש ניסן שהוא "חודש האביב" מזמין אותנו להתחדשות מיוחדת, המכינה אותנו לסיפור השחרור מעבדות לחירות ומזמין אותנו להתבונן במשמעותה של אותה חירות. השבוע ניתנה לנו הזדמנות, כאזרחים במדינה ריבונית דמוקרטית, לבחור את נציגינו בכנסת. היתה הפעם היענות גדולה ואזרחים רבים ניצלו את זכותם הדמוקרטית להצביע. אין ספק שדורנו זכה למה שדורות רבים בעם היהודי לא זכו. השאלה הנוקבת שיש לשאול - וכידוע בני אדם חופשיים יכולים לשאול ואף מחויבים לשאול - היא: האם כעם חופשי עלינו להסתפק בכך שכל אזרחי המדינה יכלו להצביע, או שמא עלינו לתת את הדעת על מהות הדמוקרטיה המחייבת שוויון אמיתי  בין כל אזרחי המדינה והמנוגדת לשלטון של עם אחד על עם אחר.

שבת שלום וחודש טוב לכולכם

פנחס, ציפי ובני משפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com

---

Dear Family and Friends,

This Shabbat, we'll start reading a new Book . Vayikra deals apparently with issues that aren't part of our everyday life:

"Sacrifices" aren't anymore the way we try to establish or to establish a relationship with G-d, the Absolute Other. Maimonides  (12^th Century) already knew that and considered them even as a "compromise", adequate and relevant in a period when people considered this as THE only valid option of Worship.

Does that mean that we have better alternatives, like prayer, study,  philosophical contemplation, compassion for deprived members of society and "tikun olam", more appropriate for our generation?

Do we have to live constantly with the sensation of loss and hope for revival and restoration of "more authentic patterns"?

Or, maybe we haven't found the way yet to translate the essence into more understandable and relevant categories?
Shabbat Shalom  and Hodesh Tov to all. 

Pinchas, Tzippie, and children

http://pinchaspeace.blogspot.com

וכבוד ה' מלא את המשכן - Intimacy and humility

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

בסוף פרשת פקודי המסיימת את ספר שמות, נאמר: "וכבוד ה 'מלא את המשכן, ולא יכֹל משה לבוא אל אֹהל מועד, כי שכן עליו הענן". הענן מפריד בין האדם, אפילו בין משה,גדול הנביאים, לבין האל. ואולי בא הדבר ללמדנו שהאדם אינו אלהים וגם שאינטימיות כרוכה בענווה ובכבוד הדדי לפרטיות

שבת שלום לכולכם ושנתעורר ביום רביעי עם תקווה מחודשת לחברה טובה יותר

פנחס, ציפי ובני משפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com 

---

Dear Family and Friends,

In the 2 Torah sections we'll read tomorrow, we read about a mask covering Moshe's face after his encounter with Divinity and also about a cloud covering the Tabernacle, when G!d's glory fills the Sanctuary (Place of Encounter).

Maybe this teaches us that intimacy requires humility and mutual respect for privacy.

Shabbat Shalom to all,

Pinchas, Tzippie, and Family

http://pinchaspeace.blogspot.com

הגיגי פורים Purim reflections

Dear Family and Friends,

For our Sages, the inclusion of the Book of Esther in the Holy Scripture wasn't an easy decision. Nevertheless, they came to the conclusion that what happened on Purim and the Book of Esther have more to teach us than the obvious story.

Maybe, reducing it to the dimension of a story about evil Persians and good Jews is a bit simplistic; maybe every ethnic majority ruling a cultural, ethnic and religious minority has its "hamanic" tendencies. Sometimes, majorities feel threatened by minorities; this can happen everywhere and in all generations.

Mastering these xenophobic tendencies is a challenge for every individual and for every society.

Shabbat Shalom and - Purim Sameach to all,

Pinchas, Tzippie and Family

http://pinchaspeace.blogspot.com 

-           

לבני משפחתנו, לחברותינו ולחברינו היקרים,

חז"ל לא ראו בהכללתה של מגילה אסתר דבר מובן מאליו, אך בסופו של דבר קבעו ש"אסתר ברוח הקודש נאמרה". דומני שלקרוא את הסיפור כמשהו שקרה ליהודים הטובים בשושן ע"י גויים רעים ואנטישמים עושה עוול ל"קדושת הספר".

אולי יש כאן מסר שהוא שאינו קשור לעם מסוים במקום מסוים בתקופה מסוימת: כאשר יש קבוצה אתנית ודתית השייכת לרוב השולטת על מיעוט אתני, תרבותי או דתי, לעתים הרוב מרגיש מאוים ע"י אותו מיעוט ומתעוררות נטיות "הָמָניות" (ישנו עם אחד ...ואת דתי המלך אינם עושים – אולי בעברית עכשווית : בלי נאמנות, אין אזרחות...) יתכן שסיפור המגילה מציב בפנינו אתגר: להתגבר על אותן נטיות "המניות" גזעניות מתוך ידיעה שאף אדם או עם אינו משוחרר מהן לגמרי.

פורים שמח ושבת שלום לכולכם,

פנחס, ציפי ומשפחתם

 [http://pinchaspeace.blogspot.com]

 Leiser family

         

הסתרה כמרחב - The Hiding G-d and Moshe

--לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

מחר, נקרא את פרשת תצווה, . הדבר המפתיע הוא שבפרשה זו, שמו של משה רבנו, הגיבור של כל 4 חומשי התורה, אינו מופיע. כמו-כן, בסוף ספר דברים, מספרת לנו התורה שגם מקום קבורתו של משה רבנו אינו ידוע. במקביל, אנחנו קוראים מחר את פרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק". האם מלמדת אותנו התורה מה עלינו לזכור ולשם מה? כמו-כן, נקרא בפורים את מגילת אסתר, בו שמו של אלהיםאינו מוזכר; האם, אולי, התורה רוצה ללמד  אותנו לא להיות תלויים במנהיג כריזמטי ולקבל אחריות אישית עלהחלטותינו ומעשינו? ומאידך לזכור שיש רוע בעולם ושעלינו לא להתפתות ל"עמלקיות", דהיינו לניצול חלשים מאיתנו?

שבת שלום ופורים שמח

פנחס, ציפי ומשפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com

 

Dear Family and Friends,

In the Torah section we'll read tomorrow, Moshe's name doesn't appear; in the Book of Esther, which we'll read on Purim, G-d's name doesn't appear.

Maybe this teaches us that  what happens "behind the scenes" is much more meaningful than what we see; our visual perception may lead to superficial conclusions. Reality has more than one layer. This may explain the unpredictable or the mysterious.

Shabbat Shalom- Purim Sameach to all,

Pinchas, Tzippie and family

http://pinchaspeace.blogspot.com

ניגודים - Building a Sanctuary

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

איך לומר זאת? החיים מורכבים. השלג היפה, הלבן והנקי (עדיין) כאן בירושלים, לעומת דברים לא כ"כ נקיים, לבנים ויפים (ואני משתדל לשמור על שפה נקיה...) בבית ראש הממשלה, במשטרה, ובתעמולת הבחירות ברשת מהווים המחשה של אותה מורכבות ומה אם כן נותר לעשות? אולי להתבונן בפרשת תרומה שנקרא מחר, בה אנו מצווים לבנות "משכן" בתוכנו, כלומר מקום בו יש אפשרות להתחבר לכל מה שמעבר למיידי, לשחור, למכוער, אך יש לזכור שאי אפשר לנתק את בניית ה"משכן" מבנייתה של חברה מתוקנת, דהיינו מפרשת משפטים, בה אני מצווים על כינונה של חברה צודקת וחומלת.

שבת שלום לכולכם

פנחס, ציפי ובני משפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com

---

---

Dear Family and Friends,

.

Tomorrow, we'll read about the "Mishkan", the temporary and "portable" Sanctuary the Israelites built during their journey in the Desert. Some commentators interpret the Commandment "And they shall make me a Temple- so that I may dwell among them." as an universal imperative, not related to history or geography.

So, how is each of us supposed to build a "Sanctuary" and where?

Maybe this teaches us that we have to open ourselves to "transcendence within immanence", which means also to be receptive to the beauty of nature, to the tears smiles, handshakes of every human being, since all human beings were created in G-d's image.  

Shabbat Shalom

Pinchas, Tzippie, and Family

[http://pinchaspeace.blogspot.com]

Shabbat Shalom from the Leiser family

עבודה זרה והיחס לגר -Idolatry and Humanh Rights

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

הסמיכות בין האיסור לעבוד עבודה זרה(כב, יט) לבין  לבין המצווה לשמור על זכויותיו וכבודו של הגר (הזר) (כב, כ), 'כי גרים היינו בארץ מצרים', מלמדת אותנו שעלינו לאמץ עמדה מוסרית כאשר אנחנו מתבוננים בסיפור הלאומי שלנו: נרקיסיזם אתנוצנטרי המוביל לדיכוי ולהשפלה של הזר ידוע ומוכר ונפוץ, ואולי היא גם צורה של עבודה זרה, המשקפת חולשה אנושית מובנת, אך מגונה.

שבת שלום לכולנו

 פנחס,  ציפי ומשפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com

---

Dear Family and Friends,

The proximity between the interdiction of worshipping idols and the obligation of defending the rights of the stranger, since "we were strangers in Egypt", probably teaches us to adopt a moral attitude when we deal with our historical memories; ethnocentric narcissism, leading to oppression of the stranger  is probably a very well known and popular form of idolatry and reflects an understandable   but deplorable human weakness.

Shabbat Shalom to all,

Pinchas, Tzippie and  Family

http://pinchaspeace.blogspot.com

Leiser family

What did Yitro "hear"? אין מלחמות קודש

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

בפרשת יתרו שנקרא מחר יש מעין תמצית של התורה; עשרת הדברות מכילות את הערכים העיקריים מהם נגזרות המצוות והנורמוות הראויות. בסיומה של הפרשה מופיע הפסוק (שמות כ, כב): (כב) "וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלֲלֶהָ". יש קשר בין ה"שמיעה" של יתרו בתחילת הפרשה, כאשר יתרו מבין שהכוח העמלקי אינו יכול לנצח את הרוח ומצטרף - לפחות זמנית - למסע של בני ישראל ובין ההנגדה בין חרב למזבח. מעצם טבעו, החרב נועד לקצר חייו של אדם והמזבח נועד לכפר, כלומר לאפשר לאדם אפשרות של התבוננות ותיקון, של הקשבה לעצמו ולאחרים. 

ואולי בא הדבר ללמדנו שאין דבר פחות דתי ממלחמות הנעשות בשם הדת הפוגעות בנכונותם של בני אדם להקשיב אחד לשני.

שבת שלום והרבה טוב

פנחס, ציפי ומשפחתם

http://pinchaspeace.blogspot.com 

---

---

---

Dear Family and  Friends,

Our Sages consider Yitro, Moshe's father in law, as a proselyte and discuss what made him join Moshe and the Jewish people; was it the splitting of the Red Sea, the war with Amalek, or the giving of the Torah?

Maybe this actually raises the question about  what could attract people and motivate them  to change their routine and their life; miraculous events, the victory over the Evil or spiritual search leading to some kind of Revelation; on the other side, what is our identity today that could be attractive for people in search for Truth?

Are we agents of Intellectual, Moral and Spiritual Search? Are we fighting the Evil (outside and inside?), are we experiencing spectacular miracles?

Shabbat Shalom to all

Pinchas, Tzippie, and Family

http://pinchaspeace.blogspot.com 

.[http://pinchaspeace.blogspot.com]

Shabbat Shalom from the Leiser family