יום שישי, 28 באוקטובר 2016

זה ספר תולדות אדם - Mankind- a Complex Creature

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
מחר, השבת הראשונה "אחרי החגים", נתחיל מבראשית ונקרא בין היתר על תולדות האדם.ועל דברי רבי עקיבא שאמר: "ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה", הגיב תלמידו בן עזאי: "זה ספר תולדות אדם - כלל גדול מזה"
התורה מספרת לנו כמה דברים חשובים ומעניינים על האדם: הוא נברא בצלם אלוהים – כלומר: יש בו חלק טרנסצנדנטי המאפשר לו להתבונן בעצמו ובעולם מעבר לצרכיו הבסיסיים; "לא טוב היות האדם לבדו" – הוא זקוק לאחר(ת) כדי להשלים חלקים החסרים בו, כדי לעזור לו להתמודד עם בדידותו וגם כדי לדאוג להמשכיות. המשכיות זו היא הגורם המאזן את עובדת היותו בן תמותה. והדבר הנוסף שנכתב עליו הוא שמעצם טבעו הוא "חוטא"; כלומר: צלם האלוהים שבו מאותגר ע"י דחפים הרסניים. אין ספק שמדובר ביצור מעניין...
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי וכל המשפחה

ולכבוד הסתיו:

 https://www.youtube.com/watch?v=TAf-IoaFIoI 

Dear Family and Friends,
Tomorrow we start reading Bereishit again; among other issues, the section we'll read tomorrow tells us something about the nature of Human Beings.
Men are created in G-d's Image – they have a transcendental dimension enabling them to understand  the world beyond their immediate personal needs.
He should not be "alone"; he needs the Other to complete missing parts, to relief his loneliness, and to give him/her a sense of continuity.
This continuity may balance mortality. 
And last but not least; he is existentially a "sinner" – His/her Spiritual/transcendental dimension is constantly challenged by destructive drives. Isn't he/she an interesting creature?
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family

יאאפיא
-- https://www.youtube.com/watch?v=TAf-IoaFIoI 
פשבן

יום ראשון, 23 באוקטובר 2016

שנה טובה, שנה של הגשמה והתגשמות מאוויים - Chag Sameach

לבני משפחתנו, לחברותינו ולחברינו היקרים,

עונת החגים המרוכזת בחודש תשרי באה לסיומה; היה כאן תהליך המזמין אותנו מידי שנה, בעצם החֵל מראש חודש אלול, לעצור לתקופה מסוימת את המירוץ כדי שנוכל לשאול את עצמנו: לאן? למה? מחר, תפילת הגשם עשויה מחדש לחבר אותנו לתחושה של תלות בדברים שאינם בשליטתנו; מלבד הגשם, כסמל לכוחות הטבע, יש בעולמנו דברים רבים שאינם בשליטנו- לפחות לא כיחידים -  ושבהם אנחנו תלויים; מצב מדיני-בטחוני, מצב כלכלי-חברתי ועוד.  אולי השילוב בין עמדה זו של חרדה לבין 'שמחת תורה' מלמדת אותנו שלמרות אי הוודאות, ניתן לשמוח על המשמעות שאנחנו מעניקים לחיינו, כי זה מותר האדם.
חג שמח ושנה טובה לכולכם.
פנחס, ציפי ובני משפחתם



Dear Family and Friends,
The Season of Holidays reaches its end; since the beginning of Elul, we had the opportunity to engage in a process of self-reflection, stop running and ask ourselves: "where are we running to and why?
Tomorrow, during Tefillat HaGeshem, we'll be able to think about all factors in life that are beyond our control. Besides the Rain, as a metaphor for Nature, many other factors have an influence on our life, that are beyond our control.
Maybe the combination between our anxiety about those elements and "Simchat Torah" teaches that, despite everything, we always have the opportunity of rejoicing over the meaning we decide to give to our life.
Chag Sameach and Shana Tova to all,
Pinchas, Tzippie and Family


יום שישי, 14 באוקטובר 2016

לזכור את ימי הרעה בימי הטובה - A Holiday encouraging perspective and humility

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
במורה נבוכים כותב הרמב"ם שאנו מצווים לשבת בסוכה במהלך חג הסוכות "כדי שיהא זוכר את ימי הרעה בימי הטובה". דומני שמשמעות הרעיון היא מצד אחד להבין ששום דבר אינו מובן מאליו ואולי מאידך גיסא הזיכרון הזה אמור להזכיר לנו איך הרגשנו במצב מדברי, ולפתח  בנו ענווה ואמפתיה כלפי מי שהיום נמצא "בימי הרעה". לעומת זאת, יתכן שזיכרון "ימי הטובה בימי הרעה" נועד לחזק אצלנו את התקווה שיחזרו "ימי הטובה" ואולי בפרשת האזינו נרמז הדבר באמצעות 3 מילים : "זכור ימות עולם".   

 שבת שלום, חג שמח ומועדים לשמחה לכולכם
ציפי ופנחס לייזר ומשפחתם
ולכבוד חג הסוכות: שלומית בונה סוכה

 https://www.youtube.com/watch?v=zpFGk2nz_-A 

Dear Family and Friends,
On Rosh HaShana the World and all its inhabitants are on trial; Yom Kippur is a unique occasion of Reflection, Repentance, Mercy,  Purificationand Renewal . At Sukkot, we are dealing with our more specific national narrative; it's all about 40 years of uncertainty in the desert, challenging our faith and illustrating the long way and journey between liberation from slavery and the Promised Land. Even more: on Sukkot, we are worried about the amount of rain we'll have during the year; even the Promised Land isn't guaranteed and cannot be taken for granted. We have to remember the Desert as an expression of humility and an antidote against hubris and possessiveness.
 Shabbat Shalom, Chag Sameach to all of you.
Pinchas, Tzippie and Family 
  https://www.youtube.com/watch?v=zpFGk2nz_-A 

יום שישי, 7 באוקטובר 2016

יום תשובה, סליחה ומחילה - A Day of Reconciliation and Reconnection

לבני משפחתנו, לחברותינו ולחברנו היקרים,

הברכה הנהוגה בעשרת ימי תשובה וביום הכיפורים היא: גמר חתימה טובה. האם משמעות הדבר שביום הכיפורים הכל נחתם, השערים ננעלים ואין אפשרות נוספת להתבוננות ולשינוי?
כנראה שחיינו בנויים סביב כל מיני תאריכי יעד (deadline ) מחזוריים לקראתם אנחנו מתגייסים, אך בעצם יום הכיפורים, בדומה לטו באב, הוא יום של התפייסות וחיבור, פשוט יום "טוב".
אז שיהיה לכולנו יום בו נוכל לחוות את הטוב שבנו ושל זולתנו.

פנחס, ציפי ומשפחתם
 https://www.youtube.com/watch?v=zBz6RQ0Z26o
Dear Family and Friends,

We are used to use the formula: Gemar Hatima Tova during the 10 Days Of Repentance and on Yom Kippur.
Does that mean that after Yom Kippur all gates are closed and there are no more options of transformation?
Probably, we need deadlines in order to mobilize our efforts towards self-reflection, but actually Yom Kippur, alike the 15th of Av is a day of Reconciliation and Reconnection, a "Good Day"- Yom Tov
So, let us have a Day where we experience the good parts in ourselves and in others
Pinchas, Tzippie and Family
https://www.youtube.com/watch?v=zBz6RQ0Z26o
-- 

יום רביעי, 28 בספטמבר 2016

שנה, שינוי והישנות -Going through the passages of the Journey

לבני משפחתנו, לחברותינו ולחברינו היקרים,
תחילת השנה מכונה "ראש" השנה, כאילו אנו מייחסים לשנה חלקים שונים, בדומה לגוף האדם.
יתכן, אבל, שביחסינו עם הזמן החולף, עם ה"שנה", רצוי אולי להתחיל עם ה"ראש" שלנו ולהתבונן במה שעבר עלינו, בהחלטות שקיבלנו, לחשוב על מה היינו רוצים "לשַנות" לעומת מה שהיינו רוצים ש"ישָנֶה".
אנו מאחלים לכם שבת שלום,  שנה נפלאה, שלֵוה ומתוקה של צמיחה, יצירה ואושר.
פנחס, ציפי ובני משפחתם
רונה קינן ומורין נהדר מבצעות
"Who by fire" - Leonard Cohen



Dear Family and Friends,
Our Sages describe Rosh HaShana as a day on which: "all mankind pass before him like children of Maron" and one of the Sages in the Talmud interprets it " As [in] the ascent of Beit Maron.
Mankind stands for "Bae Olam",
 literally: these who "came to the world".
So, maybe this is supposed to remind us that we came to a world that has been there before we arrived and we are "passing" through different passages, some of them are narrow and steep like the ascent of Beit Maron.
Maybe while going through these passages, we should find the 'places' we like  and take them with us in our journey.
We wish you a wonderful, peaceful and sweet year of creativity, growth, love and happiness.
Pinchas, Tzippie  and Family
רונה קינן ומורין נהדר מבצעות
"Who by fire" - Leonard Cohen


-- 

יום שני, 26 בספטמבר 2016

מכתב אישי לחברי ידידיה לקראת הימים הנוראים

חברות וחברים יקרים,

לקראת ראש השנה ויום הכיפורים הבאים עלינו לטובה, שהם ימי תפילה והתכנסות מרוכזים ואינטנסיביים, חשבתי, כחבר ותיק בקהילה וכאחד משליחי הציבור, לשתף אתכם בכמה מחשבות שעלו אצלי.
דומני שימים אלו, בהם אנחנו נמצאים במשך שעות רבות ביחד בתפילה,  מהווים שיא של חוויה רוחנית קהילתית, או יש בהם לפחות את הפוטנציאל  למלא את המצברים הרוחניים שלנו ולהוות פתיחה משמעותית לשנה החדשה.
יש לכל אחת ואחד מאיתנו אחריות שהתפילה, במיוחד בימים אלו, תהיה משמעותית, אך נראה לי, שלנו כשליחי ציבור,יש תפקיד משמעותי במיוחד, כי לשם כך "נשלחנו".
אין זה מקרי שאני משתמש במושג "שליח ציבור", ולא ב"חזן", או  אפילו לא ב"בעל תפילה", למרות שכל שליח ציבור חייב גם להיות "בעל תפילה", כלומר בעל זיקה עמוקה  לתפילה, אך  דומני שכשליחי ציבור, אנחנו מקבלים על עצמנו לא רק להיות מחוברים לעצמנו, לרגשותינו, לצלם האלהים שבתוכנו ודרכו ל"אל הגדול, הגיבור והנורא", אלא גם להיות מודעים כל הזמן לתפקידנו הציבורי והקהילתי ולתרום לתפילה משמעותית של כל הקהילה.
משימה זו מתאתגרת במיוחד, כי כל אחד ואחת מאיתנו מגיע לתפילה ממקום שונה, ולעתים הדבר האחרון שמתחשק לעשות, גם בימים אלו, זה להתפלל. לא תמיד המילים שבמחזור ובסידור מהוות את המפתח הנכון ל"עבודה שבלב"; לא תמיד מצב הרוח מתאים לתפילה.
במצבים אלו, הציבור יכול לעזור לכל אחד מאיתנו להתחבר, בתנאי שנוצרת האווריה המתאימה לכך.
לדעתי, הציבור כולו יכול לתרום לאווירה ראויה של תפילה, אך לשליחי הציבור יש את היכולת ואת עיקר האחריות ליצירת תהליך ציבורי של עבודה שבלב.
לעתים קרובות, הניגון והשירה הם ההופכים את התפילה בציבור לחוויה משמעותית. לכן, נראה לי נכון יותר ששליחי הציבור יאמצו ניגונים ידועים ואהובים המתאימים לתפילות השונות; לעתים, יש לשליח ציבור רצון להתחדש ולהכניס לתפילה ניגון שאינו מוכר לציבור. רצוי במקרים אלו שהמנגינה תהיה קליטה ושייעשה מאמץ ללמד את הניגון לקהילה, על ידי ערב הכנה בה שליחי הציבור לומדים ומלמדים ניגונים פחות ידועים. אני מניח שלא נספיק לארגן ערב כזה,  לפני החגים השנה, אך הטכנולוגיה החדשה מאפשרת להעלות לאתר הקהילה, לידיעות ידידיה ולדף הפייסבוק קישורים להקלטות ולניגונים ובהחלט מומלץ לעשות זאת. דומני שחזנות עלולה ליצור מעורבות פחותה של הקהילה מאשר שירה משותפת, והיא עלולה גם ליצור אצל חלק מהמתפללים אדישות  והתרחקות.
התפילות בימים הנוראים ארוכות (לטעמי, אף ארוכות מדי), ולכן נוצרים מטבע הדברים רגעים לא מעטים בהם חלקים בציבור מאבדים ריכוז, עניין וכוונה. רגעים אלו עלולים לפתות אותנו לנהל שיחה עם חברינו ושכנינו. נראה לי שבמקרים אלו, כדי לא להפריע לאווירת התפילה, עדיף לקחת פסק זמן ולנהל שיחות אלו, בשקט, מחוץ לאולם התפילה.
כמו-כן, עיון בדברי תורה מעניינים, במחזורים עם קטעי ספרות ושירה  דוגמת "ממך אליך" עשויים, מניסיוני, לחבר אותנו מחדש ל"עבודה שבלב", כאשר חלק מהפיוטים כבר לא "עושים לנו את זה".
אני מאחל לכולנו שנה טובה, שנה של משמעות בתפילה, שנה של עשייה מצמיחה ותסיסה רוחנית, מתוך כבוד הדדי ואחווה בתוך קהילתנו הנפלאה.
פנחס 

יום שישי, 9 בספטמבר 2016

על אשמה, אחריות, כפרה ושיקום On moral responsibility

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בפרשת שופטים, אותה נקרא מחר, מופיעה  פרשה מעניינת, שתוכנה כבר מוזכר בסוף ספר במדבר:  דינו של הורג אדם בשוגג ופרשת ערי מקלט.
המשנה והתלמוד מקדישים פרק שלם במסכת מכות לפירוט הדינים של אותו מוסד הנקרא "עיר מקלט". 
דומני שהדין המקראי מלמד אותנו את ההבחנה בין אשמה לאחריות וגם שלא ניתן לעבור לסדר היום על הריגת אדם בידי אדם. כמו-כן,  חז"ל מלמדים אותנו שערי מקלט אינם בית סוהר, אלא מקום המספק הגנה, אפשרות של התבוננות, חשבון נפש וכפרה ושיקום.
ואולי יש למשפט המודרני מה ללמוד במקרה הזה ממשפט התורה. 
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם

"מה נאוו על ההרים, רגלי המבשר" (מתוך ההפטרה, ישעיהו פרק נא)

     https://www.youtube.com/watch?v=fn0Yerlm1lI 

https://www.youtube.com/watch?v=U6QUzecyBeU 

https://www.youtube.com/watch?v=gzxXRvjObbQ




English not identical to Hebrew

  Dear Family and Friends,
At the end of the Torah section we'll read tomorrow, we'll read about a ceremony, after discovering a corpse and not finding the murderer, during which a calf is decapitated and sacrificed. During this ceremony, the "elders" (the leadership) after washing their hands over the decapitated calf at the stream shall speak up and say, 'Our hands have not spilled this blood, and our eyes have not witnessed it'.
According to our Sages, this reflects the moral responsibility of the leadership even if they weren't involved directly in this murder.
Maybe this teaches us that even now, when even marginal people act violently towards others, the entire society should feel responsible and think what could be done to avoid this.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and family

"מה נאוו על ההרים, רגלי המבשר" (מתוך ההפטרה, ישעיהו פרק נא)

     https://www.youtube.com/watch?v=fn0Yerlm1lI 

https://www.youtube.com/watch?v=U6QUzecyBeU 

https://www.youtube.com/watch?v=gzxXRvjObbQ




פשבן