לבני משפחתנו, לחברותינו ולחברינו היקרים
האנושות – או ליתר ביטחון הניצולים – עברה טראומה אחרי המבול; אנשים שונים, כיחידים וכקבוצות, מגיבים בצורות שונות לאירועים טראומטיים.
נח, אולי מתוך תחושת אשמה האופינית לניצולים, אולי מכיוון שלא התווכח עם הא-ל שהודיע לו על המבול (בניגוד לאברהם כשהאל הודיע לו על כוונתו להרוס את סדום), נטע כרם והשתכר.
החברה האנושית כולה "התלכדה" תחת משטר טוטליטארי, בו בני אדם והאנושיות הלכו לאיבוד (מעין '1984' עתיק יומין...) והיה צריך להפיץ את בני האדם, כדי לאפשר התפתחות של שונות וכבוד לייחודיות התרבותית של כל קבוצה.
האם יש לנו כאן מה ללמוד לגבי התמודדות עם טראומות, אישיות או קבוצתיות, בחיינו? האם אנחנו מחוסנים מפני הרס הדמוקרטיה, מפני בריחה, הסתגרות והתקרנפות?
שבת שלום וחודש טוב לכולכם,
פנחס, ציפי ומשפחתם
יונה מצאה בו מנוח
https://www.youtube.com/watch?v=8lTcgXX8Pic
Dear Family and Friends,
Human society – or more specifically ; the survivors of the Flood – experienced a trauma. People and societies react to traumatic experiences in different ways.
Noach, maybe because he felt guilty about his survival and didn’t (unlike Avraham) argue about the destruction of the entire human world, got drunk.
The entire human society became "one nation", "unified" under a totalitarian regime, where humanity can got lost and humankind had to be dispersed all over the world, in order to enable diversity of cultures .
What does that teach us about appropriate coping with traumatic events?
Shabbat Shalom and Hodesh Tov to all,
Pinchas, Tzippie and Family
יונה מצאה בו מנוח
https://www.youtube.com/watch?v=8lTcgXX8Pic
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה