יום ראשון, 6 בנובמבר 2016

לא רצח פוליטי?

אור ל-(בעצם חושך ל-) יב בחשוון
לפני 21 שנה נפל דבר בישראל וקרה דבר שלא חשבנו שיכול לקרות: ראש  ממשלת ישראל נרצח ע"י יהודי הנחשב לאדם דתי, שומר מצוות בשם אמונתו הדתית. הרצח הזה לא היה מעשה מבודד של איש אחד ש"לקח את החוק לידיים" והחליט לעשות מעשה, מבחינתו לטובת עם ישראל, אלא רבין נרצח באווירת הסתה ודלגיטימציה שקדמה לרצח בהפגנה בה נכחו פוליטיקאים שהיו אז באופוזיציה. כמו-כן, יש עדויות חשובות ואמינות לגבי החלת "דין רודף" על רבין בידי רבנים מסוימים.
דומני שהחברה הישראלית לא השכילה לעבד את הטראומה מאז הרצח; יש אמנם ניסיונות מרשימים של הידברות ושיח בין אנשים וקבוצות שהדמוקרטיה (לא רק כשלטון הרוב, אלא כתרבות ) חשובה להם, אך  גם היום יש אווירה קשה ואלימה של דלגיטימציה.
מלבד הדלגיטימציה אנו עדים, לצערנו, לטשטוש הטראומה;  באופן מוזר התחילו לציין ולהזכיר  מאז  את יום פטירתה של רחל אמנו בחינוך הממלכתי-דתי שחל בי"א במרחשוון.
כמו-כן, מאז שרחבעם זאבי נרצח בפעולת טרור, החליטו משום מה "להנציח" את זכרו ואת "מורשתו" מתוך מגמה של "סימטריה", כאילו מדובר כאן בשני  סיפורים דומים, ואינני מתייחס אפילו לדמותו של רחבעם זאבי ולתהיה לגבי הפיכתו לאדם שיש להקדיש לו ולמורשתו שעת חינוך.
האם מדובר במבוכה וברגשי אשמה שאינם מאפשרים חשבון נפש של ממש והפקת לקחים ? האם מדובר במניפולציה מכוונת?
דומני שיש כאן  החמצה רצינית של הדמנות לחשבון נפש ולתשובה, וזאת ללא כל התייחסות לבחירה הפוליטית שעשה רבין או להסכמה עם דרכו; חברה בוגרת ודמוקרטית חייבת ללמוד להתווכח ולנהל מחלוקת מתוך כבוד לעמדות השונות ולאמץ את גישתם של הלל ושמאי, לגביהם נאמר בתוספתא יבמות (א, ג):  
"אע"פ שנחלקו בית שמאי כנגד בית הלל בצרות ואחיות ובספק אשת איש ובגט ישן והמקדש את האשה] בשוה פרוטה, והמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדק, לא נמנעו בית שמאי לישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי,  אלא נהגו האמת והשלום ביניהן שנא' (זכריה ח) 'האמת והשלום אהבו'."

פנחס לייזר

יום שישי, 4 בנובמבר 2016

אחרי המבול הטראומטי Post-traumatic behavior

לבני משפחתנו, לחברותינו ולחברינו היקרים

האנושות – או ליתר ביטחון הניצולים – עברה טראומה אחרי המבול; אנשים שונים, כיחידים וכקבוצות, מגיבים בצורות שונות לאירועים טראומטיים. 
נח, אולי מתוך תחושת אשמה  האופינית לניצולים, אולי מכיוון שלא התווכח עם הא-ל שהודיע לו על המבול (בניגוד לאברהם כשהאל הודיע לו על כוונתו להרוס את סדום), נטע כרם והשתכר.
החברה האנושית כולה "התלכדה" תחת משטר טוטליטארי, בו בני אדם והאנושיות הלכו לאיבוד (מעין '1984' עתיק יומין...) והיה צריך להפיץ את בני האדם, כדי לאפשר  התפתחות של שונות וכבוד לייחודיות התרבותית של כל קבוצה.
האם יש לנו כאן מה ללמוד לגבי התמודדות עם טראומות, אישיות או קבוצתיות, בחיינו? האם אנחנו מחוסנים מפני  הרס הדמוקרטיה, מפני בריחה, הסתגרות והתקרנפות?
שבת שלום וחודש טוב לכולכם,
פנחס, ציפי ומשפחתם
 יונה מצאה בו מנוח
https://www.youtube.com/watch?v=8lTcgXX8Pic 

Dear Family and Friends,

Human society – or more specifically ; the survivors of the Flood – experienced a trauma. People and societies react to traumatic experiences in different ways.
Noach, maybe because he felt guilty about his survival and didn’t (unlike Avraham) argue about the destruction of the entire human world, got drunk.
The entire human society became "one nation", "unified" under a totalitarian regime, where humanity can got lost and humankind had to be dispersed all over the world, in order to enable diversity of cultures .
What does that teach us about appropriate coping with traumatic events?
Shabbat Shalom and Hodesh Tov to all,
Pinchas, Tzippie and Family 

 יונה מצאה בו מנוח
https://www.youtube.com/watch?v=8lTcgXX8Pic 

יום שישי, 28 באוקטובר 2016

זה ספר תולדות אדם - Mankind- a Complex Creature

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
מחר, השבת הראשונה "אחרי החגים", נתחיל מבראשית ונקרא בין היתר על תולדות האדם.ועל דברי רבי עקיבא שאמר: "ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה", הגיב תלמידו בן עזאי: "זה ספר תולדות אדם - כלל גדול מזה"
התורה מספרת לנו כמה דברים חשובים ומעניינים על האדם: הוא נברא בצלם אלוהים – כלומר: יש בו חלק טרנסצנדנטי המאפשר לו להתבונן בעצמו ובעולם מעבר לצרכיו הבסיסיים; "לא טוב היות האדם לבדו" – הוא זקוק לאחר(ת) כדי להשלים חלקים החסרים בו, כדי לעזור לו להתמודד עם בדידותו וגם כדי לדאוג להמשכיות. המשכיות זו היא הגורם המאזן את עובדת היותו בן תמותה. והדבר הנוסף שנכתב עליו הוא שמעצם טבעו הוא "חוטא"; כלומר: צלם האלוהים שבו מאותגר ע"י דחפים הרסניים. אין ספק שמדובר ביצור מעניין...
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי וכל המשפחה

ולכבוד הסתיו:

 https://www.youtube.com/watch?v=TAf-IoaFIoI 

Dear Family and Friends,
Tomorrow we start reading Bereishit again; among other issues, the section we'll read tomorrow tells us something about the nature of Human Beings.
Men are created in G-d's Image – they have a transcendental dimension enabling them to understand  the world beyond their immediate personal needs.
He should not be "alone"; he needs the Other to complete missing parts, to relief his loneliness, and to give him/her a sense of continuity.
This continuity may balance mortality. 
And last but not least; he is existentially a "sinner" – His/her Spiritual/transcendental dimension is constantly challenged by destructive drives. Isn't he/she an interesting creature?
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family

יאאפיא
-- https://www.youtube.com/watch?v=TAf-IoaFIoI 
פשבן

יום ראשון, 23 באוקטובר 2016

שנה טובה, שנה של הגשמה והתגשמות מאוויים - Chag Sameach

לבני משפחתנו, לחברותינו ולחברינו היקרים,

עונת החגים המרוכזת בחודש תשרי באה לסיומה; היה כאן תהליך המזמין אותנו מידי שנה, בעצם החֵל מראש חודש אלול, לעצור לתקופה מסוימת את המירוץ כדי שנוכל לשאול את עצמנו: לאן? למה? מחר, תפילת הגשם עשויה מחדש לחבר אותנו לתחושה של תלות בדברים שאינם בשליטתנו; מלבד הגשם, כסמל לכוחות הטבע, יש בעולמנו דברים רבים שאינם בשליטנו- לפחות לא כיחידים -  ושבהם אנחנו תלויים; מצב מדיני-בטחוני, מצב כלכלי-חברתי ועוד.  אולי השילוב בין עמדה זו של חרדה לבין 'שמחת תורה' מלמדת אותנו שלמרות אי הוודאות, ניתן לשמוח על המשמעות שאנחנו מעניקים לחיינו, כי זה מותר האדם.
חג שמח ושנה טובה לכולכם.
פנחס, ציפי ובני משפחתם



Dear Family and Friends,
The Season of Holidays reaches its end; since the beginning of Elul, we had the opportunity to engage in a process of self-reflection, stop running and ask ourselves: "where are we running to and why?
Tomorrow, during Tefillat HaGeshem, we'll be able to think about all factors in life that are beyond our control. Besides the Rain, as a metaphor for Nature, many other factors have an influence on our life, that are beyond our control.
Maybe the combination between our anxiety about those elements and "Simchat Torah" teaches that, despite everything, we always have the opportunity of rejoicing over the meaning we decide to give to our life.
Chag Sameach and Shana Tova to all,
Pinchas, Tzippie and Family


יום שישי, 14 באוקטובר 2016

לזכור את ימי הרעה בימי הטובה - A Holiday encouraging perspective and humility

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
במורה נבוכים כותב הרמב"ם שאנו מצווים לשבת בסוכה במהלך חג הסוכות "כדי שיהא זוכר את ימי הרעה בימי הטובה". דומני שמשמעות הרעיון היא מצד אחד להבין ששום דבר אינו מובן מאליו ואולי מאידך גיסא הזיכרון הזה אמור להזכיר לנו איך הרגשנו במצב מדברי, ולפתח  בנו ענווה ואמפתיה כלפי מי שהיום נמצא "בימי הרעה". לעומת זאת, יתכן שזיכרון "ימי הטובה בימי הרעה" נועד לחזק אצלנו את התקווה שיחזרו "ימי הטובה" ואולי בפרשת האזינו נרמז הדבר באמצעות 3 מילים : "זכור ימות עולם".   

 שבת שלום, חג שמח ומועדים לשמחה לכולכם
ציפי ופנחס לייזר ומשפחתם
ולכבוד חג הסוכות: שלומית בונה סוכה

 https://www.youtube.com/watch?v=zpFGk2nz_-A 

Dear Family and Friends,
On Rosh HaShana the World and all its inhabitants are on trial; Yom Kippur is a unique occasion of Reflection, Repentance, Mercy,  Purificationand Renewal . At Sukkot, we are dealing with our more specific national narrative; it's all about 40 years of uncertainty in the desert, challenging our faith and illustrating the long way and journey between liberation from slavery and the Promised Land. Even more: on Sukkot, we are worried about the amount of rain we'll have during the year; even the Promised Land isn't guaranteed and cannot be taken for granted. We have to remember the Desert as an expression of humility and an antidote against hubris and possessiveness.
 Shabbat Shalom, Chag Sameach to all of you.
Pinchas, Tzippie and Family 
  https://www.youtube.com/watch?v=zpFGk2nz_-A 

יום שישי, 7 באוקטובר 2016

יום תשובה, סליחה ומחילה - A Day of Reconciliation and Reconnection

לבני משפחתנו, לחברותינו ולחברנו היקרים,

הברכה הנהוגה בעשרת ימי תשובה וביום הכיפורים היא: גמר חתימה טובה. האם משמעות הדבר שביום הכיפורים הכל נחתם, השערים ננעלים ואין אפשרות נוספת להתבוננות ולשינוי?
כנראה שחיינו בנויים סביב כל מיני תאריכי יעד (deadline ) מחזוריים לקראתם אנחנו מתגייסים, אך בעצם יום הכיפורים, בדומה לטו באב, הוא יום של התפייסות וחיבור, פשוט יום "טוב".
אז שיהיה לכולנו יום בו נוכל לחוות את הטוב שבנו ושל זולתנו.

פנחס, ציפי ומשפחתם
 https://www.youtube.com/watch?v=zBz6RQ0Z26o
Dear Family and Friends,

We are used to use the formula: Gemar Hatima Tova during the 10 Days Of Repentance and on Yom Kippur.
Does that mean that after Yom Kippur all gates are closed and there are no more options of transformation?
Probably, we need deadlines in order to mobilize our efforts towards self-reflection, but actually Yom Kippur, alike the 15th of Av is a day of Reconciliation and Reconnection, a "Good Day"- Yom Tov
So, let us have a Day where we experience the good parts in ourselves and in others
Pinchas, Tzippie and Family
https://www.youtube.com/watch?v=zBz6RQ0Z26o
-- 

יום רביעי, 28 בספטמבר 2016

שנה, שינוי והישנות -Going through the passages of the Journey

לבני משפחתנו, לחברותינו ולחברינו היקרים,
תחילת השנה מכונה "ראש" השנה, כאילו אנו מייחסים לשנה חלקים שונים, בדומה לגוף האדם.
יתכן, אבל, שביחסינו עם הזמן החולף, עם ה"שנה", רצוי אולי להתחיל עם ה"ראש" שלנו ולהתבונן במה שעבר עלינו, בהחלטות שקיבלנו, לחשוב על מה היינו רוצים "לשַנות" לעומת מה שהיינו רוצים ש"ישָנֶה".
אנו מאחלים לכם שבת שלום,  שנה נפלאה, שלֵוה ומתוקה של צמיחה, יצירה ואושר.
פנחס, ציפי ובני משפחתם
רונה קינן ומורין נהדר מבצעות
"Who by fire" - Leonard Cohen



Dear Family and Friends,
Our Sages describe Rosh HaShana as a day on which: "all mankind pass before him like children of Maron" and one of the Sages in the Talmud interprets it " As [in] the ascent of Beit Maron.
Mankind stands for "Bae Olam",
 literally: these who "came to the world".
So, maybe this is supposed to remind us that we came to a world that has been there before we arrived and we are "passing" through different passages, some of them are narrow and steep like the ascent of Beit Maron.
Maybe while going through these passages, we should find the 'places' we like  and take them with us in our journey.
We wish you a wonderful, peaceful and sweet year of creativity, growth, love and happiness.
Pinchas, Tzippie  and Family
רונה קינן ומורין נהדר מבצעות
"Who by fire" - Leonard Cohen


--